ואנחנו מתאוששות מהשפעת החמורה בתבל. לא עזרו האזהרות של אחותי הקטנה, רופאת הילדים בשיא התמחותה (שעוד תככב כאן בהמשך), לא עזר גם כשהעברתי אותן הלאה לסיון ואמרתי לה שתלך להתחסן. ״לא, אין טעם… כבר מאוחר מידי…״ הייתה זורקת לעברי, בכל זאת כבר ינואר/פברואר/מרץ, או מה-שלא-היה-התאריך. סך הכל זה לא שאנחנו איזה סייקוז מתנגדות חיסונים, כן? …
כמו אצל הסטרייטים 